אני רוצה שנדבר היום על תקינות השפה,
או אם נקרא לזה אחרת,
מה עושים עם טעויות בדקדוק? אוףףףף
המון נשים ובנות שואלות אותי:
האם אני מדברת תקין,
האם המשפט שאמרתי מדויק?
למה את לא מתקנת אותי…?
אני ממש מבינה אותך,
כולנו רוצות להישמע טוב,
להרגיש מקצועיות,
ולא לחשוש או להתפדח שאולי אני טועה….
ומי יודע איך אני נשמעת בצד השני….
זה לא נעים..!
אז כדי לצמצם את זה,
כדאי שנבין כמה נקודות חשובות:
1. להוריד את הפוקוס מהדקדוק
בתור שפה שנייה,
כשאנחנו מדברות באנגלית,
וחושבות כל הזמן על המבנה וכללי הדקדוק,
אנחנו מסיבות את הריכוז מהנושא,
להתמקדות בצורה התקינה של המשפט.
זה עצמו יוצר חוסר הבנה
וההיפך מהשטף – זה פשוט תוקע לנו את הרצף!
תביני שהצד השני פחות מתעניין האם דיברת בלי טעויות,
אלא יותר מעניין אותו התוכן שלך,
הוא מקשיב לך
וחשוב לו לשמוע ברצף מה שאת רוצה לומר.
2. התודעה שלנו
ברגע שאנחנו מצפות מעצמנו לשלמות,
לא מוכנות לקבל את העובדה שיכול להיות לנו טעויות,
הלחץ והסטרס עולים,
ואוטומטית אני מצליחה להוציא מעצמי פחות ממה שאני באמת מסוגלת!
וזה מוכח!
ככל שתרגיעי את עצמך עם משפטים כמו;
זה בסדר איך שאני מדברת, העיקר התוכן.
אני לא מושלמת, זו לא שפת האם שלי.
מותר לי לטעות, אני מקבלת את זה.
תראי שאת משוחררת יותר וחופשייה לבטא את עצמך
בשיא היכולות שלך!
3. איך ללמוד כללי דקדוק?
לזכור משפט לדוגמא!
אם את רוצה להתקדם הלאה,
ואת כבר מדברת שוטף בלי להתקע,
את בהחלט בשלב הזה
שאת יכולה ללמוד מבנה חדש.
אבל איך?
במקום ללמוד כללים,
קחי לך משפט רלוונטי שמסביר את הכלל הדקדוקי, ואותו תזכרי בע’’פ.
כשתיתקלי בסיטואציה דומה,
תשלפי את המסר הרצוי בתוך המשפט שזכרת (בעצם תחליפי את המשפט הזה במשפט משלך)
זה הרבה יותר מוכיח את עצמו בפועל!
מניסיון של רבות!!





